אחד הפוסטים שהכי נהניתי לכתוב כאן בבלוג הוא פוסט ההמלצה לטיול עם ילדים בירושלים. היה לי כיף לטייל עם הילדים בעיר שלנו, לצלם, לערוך, לכתוב, ובעיקר ליהנות מהתגובות החמות והמפרגנות שלכם על הפוסט. בעקבות הבקשות להמלצות נוספות החלטתי לכתוב סדרת פוסטים שבה אמליץ בכל פעם על טיול באזור אחר של העיר. אבל יש כל כך הרבה מה לראות בירושלים! על מה הכי כדאי להמליץ? החלטתי על כמה קווים מנחים בבחירות שלי. קודם כל, אני ממליצה רק על מקומות שהכניסה אליהם חופשית. מדי פעם אני מספרת גם על אפשרויות ל"סטייה מהמסלול" שיכולות לעלות כסף, אבל ההמלצות העיקריות הן חינמיות (מלבד מקומות לאכול בהם). דבר שני, המסלולים שאני בוחרת הם נוחים ונגישים למשפחות עם ילדים צעירים או עגלות, ודרכי ההגעה אליהן נוחות גם במכונית פרטית וגם בתחבורה ציבורית. ודבר שלישי, בכל פעם אני מתמקדת באזור אחר, כך שכל התחנות שאני ממליצה עליהן בפוסט קרובות אחת לשנייה.
הפעם בחרתי באזור קצת פחות מתויר ומוכר, ורחוק יותר ממרכז העיר. הטיול הזה נראה לי מתאים לעונת הסתיו (בכל תחנה אכתוב מדוע), אבל האמת היא שהוא מצוין גם לשאר עונות השנה. אם אתם מגיעים לכאן בסתיו, אל תשכחו להתעדכן בתחזית, לפעמים אפילו צריך מעיל. בכל מקרה, הצטיידו בלבוש חם כי גם אם יש שמש בשמיים, מרגישים אותה קצת בצהריים, אבל בשאר היום קריר למדי.
יאללה, נצא לדרך!
תחנה מספר 1: עמק הצבאים
איך מגיעים? אם באים בתחבורה ציבורית אפשר לעלות מהתחנה המרכזית על קו 6 ולרדת בתחנה שבסוף רחוב שח"ל, משם הדרך בהליכה עד לשמורה אורכת כ-5 דקות. למגיעים ברכב פרטי יש חניון צמוד, ואם הוא מלא אפשר לחנות ברחוב שח"ל הסמוך.
למה לבוא לכאן? לא מדובר בפארק עם דשאים רחבי ידיים ולא באטרקציה משוגעת, זה משהו אחר לגמרי. באמצע העיר, בין הכבישים והבניינים, נותרה לה פיסת טבע שלווה ושקטה. אפשר לצעוד בשבילים בין העצים והעשב, לצפות בציפורים ליד האגם, ליהנות מהפתעות קטנות הפזורות ברחבי השמורה (כמו שבשבות מדליקות או שלטים עם שמות העצים) והכי חשוב - לנופף לשלום לצבאים שמדלגים ללא חשש בין המטיילים. המקום נקי, מסודר ומתוחזק, העובדים המסורים נוכחים בשטח ועונים בשמחה על כל שאלה, ניתן לקבל מפה והסברים מפורטים בכניסה לפארק והמקום כל כך רחב ידיים, שגם בימים עמוסים אין בו תחושה של צפיפות.
מה לספר לילדים? לפעמים מחאות מצליחות! בעמק היו אמורים להיבנות בניינים למגורים ומשרדים, אך לאחר מחאה ממושכת מצד תושבי האזור וארגונים סביבתיים, הוחלט לשמור על המקום כריאה ירוקה ולפתח אותו לפארק טבע עירוני.
מה עוד יש בסביבה? הפסל "מעלות" של האומן עזרא אוחיון. הירושלמים קוראים לו "סולם יעקב" כי אם עומדים מתחתיו ומסתכלים למעלה זה נראה כאילו הוא מגיע לשמיים. שווה להציץ.
פיסת טבע בתוך העיר
מנופפים לשלום לצבאים
צופים באגם הקטן ובציפורים
שבשבות מדליקות
שלטים עם שמות העצים
עוצרים לנוח ליד השוקת של חיות הבר
תחנה מספר 2: הפסקת אוכל - קפה אלה
איך מגיעים? אם בא לכם לצעוד, זה ייקח כרבע שעה של הליכה מעמק הצבאים - יוצאים ממתחם הפארק, חוצים את רחוב הרצוג והולכים לאורכו (קצת עלייה אבל מתונה) עד שמגיעים לבית הקפה. ברכב פרטי יש לצאת מהגן, לפנות ימינה ברחוב שח"ל, ברמזור לנסוע ישר ואז מיד שמאלה, להמשיך עוד קצת ולחנות (חנייה בכחול-לבן). אפשר גם לחצות את הכביש לתחנת האוטובוס ולנסוע תחנה אחת עם כל קו שעובר בה. לגבי נגישות - שימו לב שיש לעלות מספר מדרגות כדי להיכנס לבית הקפה.
למה לבוא לכאן? תכלס, כל אחת מהתחנות שבפוסט הזה היא מיקום מושלם לפיקניק כיפי, אבל בכל זאת מדובר בסתיו ירושלמי ויכול להיות די קר, ככה שלפעמים מתחשק להסתגר במקום חמים וליהנות מאוכל טוב. אני ממליצה על בית קפה אהוב שאני נהנית לחזור אליו בכל פעם מחדש - קפה אלה. מדובר בקפה שכונתי קטנטן, מתוק, עם שיק צרפתי, מלצרים אדיבים ואווירה כיפית. האוכל טעים מאוד - יש מנות מיוחדות שמתאימות יותר למבוגרים או לילדים אמיצים, ויש מנות קלאסיות שכל ילד וילדה ישמחו לאכול. אנחנו הזמנו פיצה מרגריטה, פסטה ברוטב שמנת עם פטריות ולקינוח עוגת גבינה אפויה. אפשר לשבת בתוך המסעדה או במרפסת מקורה ופשוט ליהנות מארוחה טובה וממנוחה קצרה עד לתחנה הבאה.
מה לספר לילדים? אלה הוא שמה של הבת של בעלי בית הקפה :)
מה עוד יש בסביבה? הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית נמצא מעבר לכביש.
הכניסה לבית הקפה
זוללים פיצה
ועוגת גבינה לקינוח
תחנה מספר 3: קמפוס גבעת רם והספריה הלאומית
איך מגיעים? אי אפשר להיכנס לגבעת רם עם רכב פרטי ולכן צריך להגיע בתחבורה ציבורית (חוצים את הכביש לרחוב יהודה בורלא ומשם נוסעים בקו 9 עד לכניסה לאוניברסיטה). אפשרות נוספת היא להתקרב עם הרכב ולחפש חנייה באזור. אני מוצאת בדרך כלל חניה ליד מוזיאון המדע בכחול-לבן או בחניון עפר גדול (מרחק 3 דקות הליכה מהכניסה לגבעת רם).
למה לבוא לכאן? נכון שיש בסביבה אתרים מוכרים ששמם הולך לפניהם כמו מוזיאון ישראל והגן הבוטני, אבל למה להזניח אתר שמלא ביצירות אומנות, אדריכלות ייחודית ואינספור פינות חמד שקטות ונעימות, כשכל הטוב הזה בחינם? בעת הסיור בקמפוס אפשר להיעזר במדריך הזה, אבל אני ממליצה דווקא על על שיטוט בסגנון חופשי ובלי יותר מדי תכנונים. הקמפוס כל כך גדול ופשוט כיף ללכת בו לאיבוד. בכל רגע מוצאים עוד פינה נסתרת ועוד הפתעה מעניינת, אנחנו הרגשנו ממש בתוך הרפתקה נפלאה ונהנינו מכל שנייה. בשלב מסוים הגענו לספריה הלאומית, וזו הייתה הזדמנות מצוינת להכיר לילדים את המקום המיוחד. נכנסנו לאולם קריאה והשתדלנו לשמור על שקט מוחלט (הקטנה לא נכנסה איתנו כמובן, אחרת היו מגרשים אותנו), נדהמנו מחלונות ארדון המרשימים וצפינו במיצגים מעניינים של תלמידים. השהייה בספרייה לא הייתה ממושכת כי הילדים כבר רצו לחזור להתרוצץ בין הדשאים, אבל זו הייתה חוויה מעניינת ומיוחדת לכולנו.
מה לספר לילדים? בסתיו מגיעות ציפורים רבות לשטח הקמפוס בדרכן דרומה. במהלך הטיול בוודאי תפגשו בפסלים חמודים המציגים אותן.
מה עוד יש בסביבה? קריית המוזיאונים ובה שלושה מוזיאונים מופלאים - מוזיאון ישראל, מוזיאון ארצות המקרא ומוזיאון המדע.
אחת מפינות הקסם הרבות שבקמפוס
פסלי הציפורים כובשים את הילדים
מפגש מרגש עם מכר ותיק
אל תשכחו להביא אתכם ספרים
סימנים של סתיו
מסתובבים בשקט בספריה
חלונות ארדון
תחנה מספר 4: גן הוורדים
איך מגיעים? אפשר לנסוע בקו 66 או בקו 7 עד לתחנת הכנסת, או ברכב פרטי ולחנות ליד גן הוורדים בכחול-לבן. לגן יש מספר כניסות, אני ממליצה פשוט להיכנס מהמקום שהכי קרוב לחניה שמצאתם.
למה לבוא לכאן? האמת שזו המלצה קצת מוזרה לסתיו, כי רוב הוורדים דווקא לא פורחים בעונה הזו, ובכל זאת המקום עדיין שליו ומקסים - תחנה מצוינת לסיים בה את היום. בנוסף, זו הזדמנות להפגיש את הילדים עם המוסדות המפורסמים כמו הכנסת, בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה. עבור הילדים התמימים שעדיין לא מודעים לצדדים הפחות נעימים שהמקומות האלה מייצגים, זו חוויה מיוחדת. בדומה לסיור בקמפוס גבעת רם, גם אני ממליצה על שיטוט חופשי בין שבילי הגן. בכל חלקה מצויים ורדים מארץ אחרת, וליד שיחי הוורדים ניתן למצוא שלטים עם הסברים על הזנים השונים. מעניין לבחון עם הילדים אילו סוגים של ורדים פורחים בסתיו ואילו נותרים סגורים ומחכים בסבלנות לאביב. הגן מאוד גדול ובשלב הזה של היום נהיה קצת קר וגם יש פחות כוח, ולכן לא כדאי להתפזר יותר מדי. אנחנו ביקרנו בכמה חלקות ורדים, המשכנו אל האגם שבמרכז הגן וסיימנו בפסל מנורת הכנסת שממש ריתק את הילדים .
מה לספר לילדים? מומלץ לקרוא את ההסברים על יצירתה של המנורה.
מה עוד יש בסביבה? התחנה לחקר ציפורים. קלאסי לסתיו, והכניסה חופשית.
אחת הכניסות לגן
מפת הגן
אווירה קסומה לאור השמש השוקעת
עוצרים להריח ורדים
משקיפים על האגם
צבעים של סתיו
קוראים הסבר קצר על מנורת הכנסת
מתבוננים בסקרנות
ומסיימים את היום באווירה ממלכתית
ולסיום, אני מוסיפה כמה טיפים שכבר הזכרתי בפעם הקודמת, ועדיין רלוונטיים:
אפשר לשנות את סדר הביקור באתרים לפי מה שמתאים ומתחשק לכם. ההצעה שלי היא על בסיס הניסיון שלנו שהיה מוצלח למדי, אבל המסלול גמיש ביותר.
אל תתביישו לשאול את הירושלמים סביבכם כל דבר שעולה בדעתכם. כל ירושלמי הוא מדריך תיירים בפוטנציה. אנחנו רגילים לשאלות האלה ותמיד נשמח לעזור.
כשאתם קובעים את יום הטיול, כדאי להיכנס לאתר עיריית ירושלים ולוודא שאין איזשהו אירוע מיוחד שיחסום את דרככם. גם בסתם יום של חול יכול להיות ביקור של נשיא/גזבר/מזכיר כלשהו שיעשה קצת בלגן ברחובות.
תהיו מוכנים לזרום. לא חייבים להיצמד לתכנית מראש ואפשר לסטות מהמסלול לאיפה שבא לכם. האפשרויות באמת רבות ונפלאות.
גם אם אתם עדיין לא הורים, או שהילדים שלכם כבר גדולים, הטיול הזה מתאים לכל הגילאים.
ולנוחותכם, הנה מפה עם כל התחנות שהזכרתי בפוסט:
אז מה אתם אומרים? תקפצו לביקור? אני ממש אשמח לשמוע בתגובות אם עשיתי לכם חשק להגיע, ואם יש שאלות - אני כאן :)
Comments