פתאום, החופשה שיצאנו אליה בהרכב של זוג פלוס שלושה ילדים נראית לי ממש רחוקה, למרות שלא עבר כל כך הרבה זמן, אבל וואו, כמה זיכרונות נהדרים יש לנו ממנה. אז נחזור אחורה לימים הקסומים ההם של שלהי ההריון. אני אחרי חודשים מטורפים של עבודה מהבית נון-סטופ, מרגישה שאם לא אקבל קצת חמצן של זמן איכות משפחתי לפני הלידה אני אשתגע. כמה שבועות כבר השתעשעתי ברעיון של להזמין לנו מקום בצימר לשני לילות וליהנות מחופשת בטן-גב ליד הבריכה, אבל אחרי שסגרתי מקום וביטלו לי נמאס לי להמשיך לחפש חדר קטן עם שלולית במחיר מופקע והחלטתי לוותר. ברגע האחרון החלטנו פשוט לנסוע לסבא וסבתא שגרים ליד בית שאן, לישון שם ולבלות ברחבי הצפון במשך שלושה ימים. זאת הייתה החלטה גאונית! גם חסכנו את עלות הלינה וגם הספקנו להיות בהמון מקומות במקום לרבוץ בצימר. השתדלנו לוודא שהנסיעות בין לבין לא יהיו ארוכות מדי כדי שהילדים לא יתחרפנו (וגם אנחנו...) ולכן חילקנו את החופשה לשלושה אזורים, כשבכל יום התמקדנו באזור אחר. ביום הראשון טיילנו בעמק המעיינות, ביום השני בכנרת ודרום הגולן וביום השלישי בצפון הגולן והגליל העליון. בפוסט הזה יש סיכום של כל המקומות שהיינו בהם. אתם מוזמנים לשמור את כל ההמלצות, ולקחת את מה שמתאים לכם כשיהיה אפשר לצאת סוף סוף לטבע.
כבר כמה שנים, הקו שמנחה אותנו כשאנחנו יוצאים לחופשה משפחתית בהרכב מצומצם הוא גם כמות וגם איכות. מה הכוונה? בגלל שלצערי אין לנו המון ימים של בילוי משפחתי, אנחנו רוצים שכל יום כזה ירגיש לפחות כמו שלושה. הסוד הוא לדחוס המון חוויות בכל פעם, אבל לא סתם חוויות אלא כאלה שיהיו ממש כיפיות לכולנו. הפעם נוסף עוד שיקול לבחירת החוויות - אמא בחודש תשיעי שלא מסוגלת לנוע יותר מדי בחופשיות וכמובן סובלת מהחום בצורה קיצונית. לכן חיפשנו בעיקר בילויים רטובים וכאלה שנמצאים קרוב מאוד לאוטו.
יום ראשון - עמק המעיינות
האזור הזה הוא נוף ילדותנו (שנינו גדלנו באותו מושב) כשעוד קראו לו בשם הפחות נוצץ, עמק בית שאן. אנחנו מכירים טוב טוב את המעיינות באזור, אבל שנים שלא יצא לנו להגיע אליהם. אחרי חורף גשום כמו שהיה השנה התחשק לנו לחזור אל המעיינות השופעים ולהכיר אותם גם לילדים. את היום הזה התחלנו ממש באיחור - יצאנו מירושלים רק אחרי הקייטנות, הגענו להורים והספקתי להשחיל עוד איזו פגישת עבודה בזום, ורק אחרי כל זה עלינו על האוטו בדרכנו לתחנה מספר אחת.
תחנה מס' 1 - עין מודע
כשהיינו ילדים קראנו למקום מדואה (ועכשיו גיליתי שזה פשוט השם הערבי של המקום "מודווע"). מדובר בבריכה ענקית עם מים נעימים בגובה מושלם שילדים יכולים מצד אחד גם לעמוד בו וגם לשחות בו. פעם היה אפשר להגיע עם האוטו ממש עד לבריכה אבל היום צריך לחנות במרחק של כמה דקות הליכה שגם אישה בחודש תשיעי מסוגלת לגמוע. האמת, שזה כנראה עשה טוב למקום שמוקף עכשיו בצמחיה מהממת ומרגיש ממש כמו גן עדן. אני ישבתי לי על שפת הבריכה עם רגליים במים בזמן שהחבר'ה השתוללו להם בפנים. היה ממש קשה להכריח אותם לצאת כדי שנספיק לקפוץ לעוד בילוי קטן לפני שהמש תשקע, אבל כשגילינו להם שהולכים לעוד מעיין שווה הם השתכנעו ורצו בחזרה לאוטו.
תחנה מס' 2 - עין יזרעאל
עברנו בתחנת דלק וקנינו גלידות במיטב כספנו כך שהדרך עברה בשקט יחסי. הגענו לעין יזרעאל ממש לקראת שקיעה ולכן הייתי בטוחה שהמקום יהיה ריק, אבל הופתענו לגלות בו לא מעט אנשים. למרות זאת התחושה לא הייתה צפופה וככל שהדקות עברו המקום אכן התרוקן וכבר נהיה הרבה יותר נעים. בעין יזרעאל אפשר למצוא בריכה שמרכזה שריד של מבנה משאבה שמהווה אטרקציה רצינית לילדים. כשהייתי ילדה הבריכה הייתה עמוקה ולכן קצת חששתי כשהגענו, אבל כשהילדים קפצו למים גילינו שהמים רדודים ומושלמים לבילוי רטוב לכל הגילאים. בידיעה שאנחנו הולכים לסגור שם את היום נתנו לילדים להשתולל בכיף שלהם בתוך המים, לטפס אל המבנה, לגלות בתוכו צפרדעים וליהנות מכל רגע. למרות שמדובר באחד האזורים החמים בארץ קידמה אותנו בריזה נעימה, ויחד עם השקיעה ונוף השדות המרהיב שמסביב זה היה סיום מושלם ליום הראשון של הטיול שלנו.
יום שני - כנרת ודרום הגולן
את היום הזה התחלנו בארוחת בוקר אצל סבא וסבתא ויצאנו צפונה לבושים בבגדי ים וכפכפים, כי מה צריך יותר מזה כשלא הולכים יותר מדי ומבלים כל היום בתוך המים? למרות שציפה לנו יום ארוך, הצטיידנו בלחמניות ופירות, במחשבה שעם שאר הארוחות כבר נסתדר בהמשך. נסיעה של שלושת רבעי שעה הביאה אותנו ליעד הראשון.
תחנה מס' 1 - שיט בירדנית
מאוד רצינו לספק לילדים חוויית שיט מהנה, אבל אתרי הקיאקים למיניהם לא מאפשרים כניסה לנשים בהריון. באתר "רוב רוי" לשיט בסירות קאנו בירדנית קיבלו את פנינו בשמחה - הכניסה למקום הכניסה אותנו לאווירה אינדיאנית כיפית ועוד לפני שהתחלנו הרגשנו שזה הולך להיות מוצלח. אמנם אין שום דבר אקסטרימי בשיט בנחל הרגוע הזה, אבל בסוף היום כששאלנו את הילדים ממה הם הכי נהנו הם ענו פה אחד - בירדנית. הקטע הזה של הירדן שקט מאוד ואפשר להתקדם בו בנחת בקצב שלכם. השיט הוא במסלול הלוך-חזור ככה שתוכלו לקבוע את אורך המסלול שמתאים למשפחה שלכם (אנחנו התעייפנו באיזשהו שלב ועשינו "אחורה פנה" לפני סיום המסלול). לאורך הנחל יש אינספור נקודות שאפשר לעצור בהן לשחייה ואפילו לטרזן, שעליו נאלצתי לוותר לצערי. המים נקיים והצמחיה שמקיפה את הנחל משרה רוגע קסום. בקיצור, גן עדן.
תחנה מס' 2 - חוף שקמים בכנרת
השיטה שלנו בשנים האחרונות למציאת חוף נעים בכנרת היא לנסוע בכביש, להציץ על הכנרת ולבחור בחוף שנראה ריק יחסית. השנה, כשהכנרת מלאה ומגיעה עד לכביש המשימה הזו קלה הרבה יותר. עצרנו בחוף שקמים שאמנם לא היה ריק מאדם אבל מצאנו בו פינה שקטה במים עם מרחב משפחתי משלנו. אני יודעת שיש כאלה שפחות אוהבים את הכנרת, אבל אני מאוהבת בה, ולשמחתי נראה שהילדים שלי התאהבו בה גם. בחוף הזה אין יותר מדי פסיליטיז אבל אם באתם נטו כדי לשכשך במים הוא לגמרי מספק את הסחורה (אם אתם מחפשים המלצה לחוף קצת יותר מפואר תוכלו למצוא אותה כאן). יצאנו מהמים ממש רעבים, עברנו בטבריה כדי לקנות ארוחת צהריים והמשכנו ליעד הבא.
תחנה מס' 3 - עין נון
אני חושבת שזה המקום היחיד שאני ממש לא הולכת להמליץ עליו. עין נון היה פעם מעין חמוד ופסטורלי במושבה מגדל. שנה שעברה נסענו אליו וראינו שהמקום בשיפוצים רציניים, ולכן השנה הגענו לשם עם ציפיות די גבוהות, ולצערנו התאכזבנו. קודם כל, אי אפשר להיכנס למים כי כל הקרקעית מלאה באצות וזה כבר מאכזב. נראה שבאמת השקיעו בשיפוצים של המקום, אבל לא ממש משקיעים בתחזוקה וחבל, כי יש פוטנציאל - דשא, צמחיה, מים, אבל גם המון המון לכלוך.
תחנה מס' 4 - מעין כנף
את מעין כנף לא הכרנו לפני הטיול, אז איך הגענו אליו? כשישבנו לאכול בעין נון חיפשתי בגוגל מעיינות בדרום הגולן. מעין כנף היה נשמע כמו מקום מתאים והווייז הראה שלוקח חצי שעה להגיע אליו. הבעיה היא שההמלצות בגוגל לא תמיד אקטואליות, ולכן חיפשתי את המקום בפייסבוק. ברגע שראיתי שיש המלצות עדכניות ואפילו תמונות יפות עלינו על האוטו ונסענו לשם. השיטה הזאת עובדת אגב מצוין בכל טיול, גם בחו"ל (אבל מי יודע מתי יזדמן לנו לטוס בכלל). בכל מקרה, הגענו למעין כנף ברמת הגולן עם כביש שמגיע ממש עד אליו. אמנם לא היו שם הרבה אנשים (שתי משפחות וחבורה של נערות), אבל המקום די קטן אז זה כן הרגיש טיפה צפוף. מה יש שם? שלוש בריכות קטנות ומקסימות, נוף נהדר, שולחן פיקניק וצל. לא הייתי נוסעת לשם במיוחד אבל אם נמצאים באזור דרום הגולן בהחלט כדאי לשלב את המקום בדרך.
יום שלישי - צפון הגולן וגליל עליון
ביום הזה הרחקנו לכת ועשינו את הנסיעה הארוכה ביותר במהלך שלושת הימים שלנו בצפון - שעה וחצי נסיעה עד לקיבוץ עין זיוון שבצפון הגולן. אז איך שורדים נסיעות ארוכות עם ילדים? אני אוהבת לדבר איתם תוך כדי נסיעה על הדרך והנופים, לספר סיפורי ילדות ולשחק משחקים. הפעם, אני מודה, זה פחות עבד. את רוב הדרך בילינו בצרחות ובאיומים (רוצים סיפור ילדות? הנה - כשהיינו משגעים את ההורים שלנו בנסיעה הם היו מאיימים שיורידו אתנו בדרך ויסעו. אם אתם לא רוצים שזה יקרה לכם תהיו בשקט לכל הרוחות!). באיזשהו שלב עצרנו לקנות גלידות שהשתיקו אותם לכמה דקות. טוב, יש גם ימים כאלה. בסוף גם הנסיעה הזאת נגמרה.
תחנה מס' 1 - בוסתן בראשית בגולן
בוסתן בראשית פתוח לקטיף עצמי מהאביב עד סוף הקיץ, כשבכל חודש ניתן למצוא בו פירות שונים. תמיד מומלץ להתקשר אליהם לפני כדי לוודא מה יש לקטוף באותו יום. במקרה שלנו זה היה נקטרינות, שזיפים ופטל. כשהגענו קידמה את פנינו רוח רצינית שלא תמצאו בשום מקום אחר בארץ בשיא הקיץ, וזה כבר היה נהדר. המקום מטופח מאוד ויש בו המון מקומות לשבת ולנוח בכיף תוך כדי שהילדים מתרוצצים או מבקרים בפינת החי. כרטיס הכניסה מאפשר נשנוש חופשי במהלך הקטיף, ואם רוצים לקחת סלסילה הביתה זה בתשלום נוסף. זה לא בילוי זול, אבל החבר'ה שלנו נהנו מאוד. אפילו הקטנה שבכלל לא אוהבת פירות.
תחנה מס' 2 - נחל שניר
כדי לא לצאת יותר מדי בטטות, תכננו שנחל שניר יהיה "המסלול" שנעשה בטיול הזה. אמנם מסלול של עשר דקות, אבל יאללה, שהילדים יזיזו את עצמם קצת. בסוף אפילו זה לא קרה כי בדיוק כשהיינו אמורים להתחיל את המסלול התברר שיש בכניסה אליו חפץ חשוד ולכן הכניסו אותנו למפל והבריכה משער היציאה. אז יצא שהלכנו משהו כמו חמישים מטר, נו טוב. אחרי שהתרגלנו למים בטמפרטורות נעימות-חמימות לקח לנו רגע להסתגל למים הקפואים של נחלי הצפון, אבל זה היה מרענן וכיפי ביותר. מהשכשוך בבריכה והרחצה במפל המשכנו לפארק החושים שנמצא במתחם השמורה. בהתחלה חשבתי שמדובר בלא יותר מגימיק חביב, אבל תשמעו, הילדים עפו על זה. מדובר במסלולון שהולכים בו יחפים (בשעות הבוקר, בצהריים חם מדי אבל עדיין אפשר ללכת בו) וחווים את התחושה שהחיות השונות חוות בטבע. יש בדרך גם חידות ופעילויות מקסימות שמתאימות לכל הגילאים.
תחנה מס' 3 - אגמון החולה
יצאנו מנחל שניר די מורעבים והשעה הייתה כבר קצת מאוחרת, לכן תקתקנו הזמנה של מנות פלאפל בקרית שמונה, עברנו לאסוף אותן והמשכנו לתחנה האחרונה שלנו בטיול - אגמון החולה. אני חייבת לומר שהמקום הפתיע אותי בענק. הפעם האחרונה שהייתי בו הייתה אולי כשהייתי בת שנה. איכשהו לא יצא לי לבקר שם המון שנים ולא ממש ידעתי למה לצפות, ככה שהופתעתי ממש לטובה, ברמה שזה ממש הרגיש כמו קפיצה קטנה לחו"ל. בכניסה יש מבנה חדש ויפהפה שאפשר להשקיף ממנו על הנוף המרהיב שמקיף אותו. אנחנו בחרנו לטייל עם רכב גולף וזאת הייתה בחירה מעולה כי כולנו היינו עייפים מאוד בשלב הזה. לא תכננו להגיע כל כך מאוחר (סביב חמש אחר הצהריים) כי עוד ציפתה לנו נסיעה הביתה, אבל מבלי שהתכוונו זה יצא פשוט מושלם כי כבר לא היה עמוס, מזג האוויר נהיה נעים והאור של השקיעה היה מצוין לתמונות. באמצע הקיץ אין באגמון יותר מדי ציפורים, אבל עדיין הצלחנו לראות כמה בדרך. בכל מקרה בטוח שנחזור בסתיו, אם לא השנה אז בשנה הבאה. זה היה סיום מושלם לחופשה מדהימה.
התחלתי לכתוב את הפוסט הזה בתחילת אוגוסט וסיימתי בספטמבר (ככה זה כשכותבים בין הנקה להנקה...) אבל ביום שתכננתי לפרסם אותו סוף סוף, הוכרז על סגר, ככה שהוא נהיה לא כל כך רלוונטי. החגים עברו ולא נראה שהסגר עומד להסתיים בקרוב. הסתיו לעומת זאת כבר בפתח ולא מתחשק לי לחכות עם פרסום הפוסט עד הקיץ הבא, לכן אני משתפת אתכם עכשיו את הטיול הנהדר הזה ואת כל המקומות הנפלאים שהיינו בהם, בתקווה שתצליחו להרגיש קצת את כל הטבע והיופי שמחכים לנו שם בחוץ, ואולי תרגישו כמעט כאילו הצטרפתם אלינו לטיול. אז כמו שאמרתי, הטיול הזה מושלם להריון אבל תכלס מתאים לכל משפחה שאין לה כוח לצעוד יותר מדי ובעיקר רוצה ליהנות מהרבה מים וטבע קסום. תשמרו את כל ההמלצות לימים טובים יותר, הנאה מובטחת.
בא לכם לספר על עוד מקומות יפים שהייתם רוצים לטייל אליהם עכשיו? כתבו לי בתגובות :)
להתראות,
תמר