והנה אנחנו סוגרים שלושה שבועות בבית עם הילדים. שלושה שבועות הזויים, מטורפים ומוזרים. זה נשמע המון, אבל לכו תדעו, עוד כמה חודשים אולי זה יישמע לנו ממש קצת? קשה להעריך כי לא ממש ברור עד מתי המצב הזה הולך להימשך. אני לא מצליחה להחליט אם אני מרוצה מהמצב או שאני על סף התפרקות, יכול להיות שגם וגם, זה משתנה בהתאם לשעה וליום שבהם תשאלו אותי. מצד אחד דווקא נחמד לי שהילדים לא בבית הספר. הם לא כל כך נהנים ללמוד ובבית פתאום יש להם זמן להרבה דברים יצירתיים שביום-יום לא מגיעים אליהם. כיף לי גם שאנחנו נמצאים כל הזמן ביחד. בשגרה הרגילה אני פוגשת אותם רק אחר הצהריים ואפילו בערב, ומרגישה שכל רגע איתם יקר מפז. פתאום יש שפע של זמן משותף, וגם אם ברובו אני בעיקר עסוקה בעבודה ולא ממש מתייחסת אליהם, אני מרגישה שהנוכחות הזאת משמעותית לכולנו. מצד שני, הגבולות בין הבית לעבודה נהיו מטושטשים מדי, ההסתגרות בבית מחרפנת את כולנו, אוכלים שטויות כל היום ורבים לא מעט. גם הדאגה לאנשים קרובים שעלולים לחלות או שנפגעים כלכלית מהמצב לא עוזרת. בקיצור, מצב לא ברור.
ביום שישי לפני שלושה שבועות, כשבדיוק הודיעו שבתי הספר נסגרים, היו לי מלא תכניות לגבי הבלוג וקבוצת הפייסבוק, אבל לפני שהספקתי לומר קורונה, גילינו שהאיש והילד צריכים להיכנס לבידוד של שבועיים כי הם נחשפו לחולה. מאותו רגע הייתי בהתפרקות טוטאלית ולא ממש הצלחתי לתפקד. השתדלתי לעשות את מה שהייתי ממש חייבת, אבל כל מה שלא, פשוט התעופף החוצה מרשימת המשימות. לפני שבוע וקצת התאחדנו סוף סוף ופתאום להיות מסוגרים כולנו יחד באותו בית לא נראתה לי כמו האופציה הגרועה ביותר. לאט לאט התחלנו להתרגל למצב ולהבין איך להסתדר עם כל המשימות יחד עם התייחסות כלשהי לילדים מדי פעם. באיזשהו שלב חזרתי גם לכתוב בקבוצה והחלטתי לעשות סקר לגבי הנושא לפוסט הבא בבלוג. התוצאות היו חד משמעיות - כמעט כולם רצו לדעת איך להכין חומרי יצירה תוצרת בית. האמת שהופתעתי, למי יש כוח עכשיו לחטט בארונות, להוציא כלים וחומרים ולהתחיל לרקוח כל מיני תערובות? אבל כנראה שהמצוקה קשה, במיוחד כשלא ברור מתי המשלוח הבא מחנות היצירה יגיע (אצלנו למשל זה קרה באיחור של שבוע והקשר בין מה שהזמנתי למה שקיבלנו היה מקרי בהחלט). אז ישבתי וחשבתי על דברים בסיסיים מחומרים זמינים שיהיו קלים ומהירים להכנה. אחר צהריים אחד עשיתי הפסקה יזומה מהעבודה והתיישבתי להכין את החומרים עם הילדים. מה שהיה הכי כיף, זה שרוב ההנאה הייתה מתהליך ההכנה. כמובן שגם היצירה עצמה הייתה כיפית (אפילו יותר מבדרך כלל!) אבל החלק שבו יצרנו חומרי יצירה יש מאין היה ממש שווה.
אז הנה הם לפניכם, ארבעה מתכונים לחומרי יצירה שאפשר להכין בבית בקלות:
צבעים
לא יודעת אם לקרוא לזה צבעי מים, צבעי אצבעות או צבעי גואש, האמת שזה מין שילוב. צבעים שכיף לצבוע איתם במכחול או באצבעות על שלל משטחים - נייר, קרטון או עץ. הם מתנקים מהשולחן בניגוב סמרטוט קליל ויכולים להעסיק את הילדים לזמן ממושך של ציור שקט.
מה צריך? 3/4 כוס קמח, כוס מים חמימים, צבעי מאכל, קערה, כף, קעריות קטנות/בקבוקונים לאחסון.
איך מכינים? מערבבים בקערה את הקמח והמים עד שאין גושים. מחלקים את התערובות לקעריות (או לבקבוקונים שאפשר לסגור אם רוצים שזה יישמר מעבר ליום אחד). מוסיפים לכל קערית כמה טיפות של צבע ומערבבים היטב. שימו לב שמספיקים שלושה צבעי מאכל (אדום, צהוב וכחול) כדי לייצר צבעים בכל צבעי הקשת, זאת הזדמנות מצוינת לקטנטנים שבחבורה ללמוד על ערבובי צבעים. אם אין לכם צבעי מאכל אפשר להשתמש בשאריות של צבעי גואש (זה מה שאנחנו עשינו) או אפילו להיות יותר יצירתיים ולהיעזר בכל מיני דברים שיש בבית - כורכום, קקאו, שאריות איפור מפורים וכל מה שעולה על דעתכם.
דבק
איכשהו אצלנו זה חומר שאף פעם לא זמין כשצריך אותו. אני קונה דבקים מכל הסוגים כל הזמן אבל הדבק סטיק תמיד מתלכלך, הפקק של הדבק הפלסטי תמיד נסתם והדבק השקוף אף פעם לא מדביק כמו שצריך. אז הדבק הזה שמכינים בשתי דקות הוא אופציה מצוינת גם לימי שגרה ולא רק לימי קורונה. הילדים הדביקו איתו בכיף חתיכות של סול שזה לא חומר פשוט להדבקה, ככה שאני מניחה שהוא יעבוד מצוין גם עם חומרים נוספים ובוודאי עם נייר.
מה צריך? 2/3 כוס קמח, 1/2 כוס מים חמימים, קערה, כף, צנצנת לאחסון.
איך מכינים? מערבבים את הקמח והמים בקערה עד לקבלת תערובת נוזלית סמיכה וללא גושים. מעבירים לצנצנצת וזהו, זה מוכן. אחרי השימוש חשוב לשמור את הדבק במקפיא כדי שהוא לא יסריח, או שאפשר להכין כל פעם בכמויות קטנות יותר ולוותר על האחסון בצנצנת.
בצק למשחק
נדרשת כאן מעט יותר התעסקות, אבל עדיין מדובר בתהליך קל למדי שמספק לאחר מכן שעות של משחק. אחרי שתנסו, לא תבינו איך עד היום קניתם בצק מוכן בחנויות היצירה. שימו לב שהבצק לא אכיל, אז אם יש לכם קטנטנים שעלולים להכניס אותו לפה, כדאי לחפש ברשת מתכון שמבוסס על קמח ומים. ההתנסות שלי עם בצק כזה הייתה פחות מוצלחת ולכן אני מביאה את המתכון שכאן.
מה צריך? 1 כוס מרכך שיער, 2 כוסות קורנפלור, צבעי מאכל, קערה.
איך מכינים? מכניסים את המרכך והקורנפלור לקערה ולשים היטב עד שנוצר בצק רך ונעים. אם הבצק יוצא יבש מדי מוסיפים עוד מרכך, ואם הוא דביק מדי מוסיפים עוד קורנפלור. מחלקים את הבצק למספר חלקים שווים (לפי כמות הצבעים שאתם רוצים ליצור) ומוסיפים לכל חלק כמה טיפות של צבע מאכל. לשים היטב עד שמתקבל בצק בצבע אחיד. גם כאן, אם הבצק נהיה דביק, מוסיפים עוד קורנפלור.
מכחולים
נכון, לא מדובר בחומר ליצירה אלא בכלי, אבל הוא בהחלט עונה על צורך שקיים בהרבה בתים כי לא לכולנו יש מלאי של מכחולים. אנחנו הכנו את המכחולים שלנו מחוטים וספוגים, אבל אפשר לנסות את זה עם כל חומר מתאים אחר שאפשר לטבול בצבע ולצייר איתו. את המקלות אספנו מחוץ לבית (בטווח ה-100 מטר, לא לדאוג!) ואת הספוג אלתרנו מכרית לשטיפת כלים שקילפנו מעליה את הכיסוי הכסוף.
מה צריך? מקלות, חוט עבה, ספוג, גומיות.
איך מכינים? גוזרים חוטים באורך שווה וחתיכות של ספוג, מחברים למקלות עם גומיה, טובלים בצבע ומציירים. לשימוש חוזר שוטפים במים ומייבשים היטב.
חוץ מהחומרים האלה, תזכרו שאפשר לאלתר יצירה מהמון דברים שמסתובבים בבית או בחצר - פסטות, קטניות, גלילי נייר טואלט, קופסאות קרטון, כלי פלסטיק, קיסמים, פיסות בד, עלים, אבנים ועוד ועוד. רק צריך להסתכל מסביב (או לתת לילדים לעשות את זה) ולגלות שלל אפשרויות של יצירה.
אני מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק כדי לקבל המלצות ורעיונות לפעילויות נוספות וגם סתם כדי לפרוק את המתח ולשתף בקשיים שהשהות הממושכת בבית יוצרת אצל כולנו. מוזמנים להירשם גם לניוזלטר, ולקבל עדכונים בפייסבוק ובאינסטגרם.
אני ממש אשמח אם תשתפו בתגובות איך יצאו החומרים שהכנתם עם הילדים!