חנוכה הוא חג שכולם אוהבים, מהסיבה הפשוטה שפשוט אין מה לשנוא בו. אין מה להכין לקראת החג, אין לחץ של ניקיונות ובישולים ואין יותר מדי התעסקויות. מדליקים נרות, נפגשים עם המשפחה, מבלים עם הילדים, אוכלים מלא דברים משמינים... בקיצור, חג כלבבי! נכון שהילדים בחופש ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם המשימה הבלתי אפשרית של סידור הלו"ז, אבל יאללה, שאלה יהיו הצרות שלנו. אבל מה בכל זאת עושים עם הילדים? אני פחות מתחברת למופעי הילדים הגרנדיוזיים, ובכלל לפעילויות הומות אדם שדורשות עמידה ממושכת בתור, רעש והיסטריה. מעדיפה בילויים שקטים ורגועים יותר בבית או בטבע.
לכבוד חנוכה אני מציעה ארבעה רעיונות לפעילויות משפחתיות, כאלה שעושות נעים בלב גם להורים וגם לילדים ולא דורשות יותר מדי התארגנות והשקעה (אתם כבר מכירים אותי, נכון?).
חנוכיית ההפתעות
הסמיכות של חנוכה לכריסטמס יצרה כמה קווים משותפים בין שני החגים - מתנות, התכנסות משפחתית, חגיגה חורפית. אז הנה עוד רעיון קטן שהחלטתי לאמץ מהגויים - מכירים את ה"אדוונט קלנדר"? אותם לוחות ספירה לאחור שמתחבאים בתוכם ממתקים ומתנות קטנות? אז הכנתי כזה, רק בחנוכיה. הכי פשוט שיש, לא?
איך עושים? גוזרים ארבעה גלילי נייר טואלט לרוחבם ככה שמתקבלים שמונה גלילים נמוכים. מקפלים בעדינות כל גליל כך שנוצר שפיץ קטן ובעצם מתקבלת צורה של להבה. מדביקים נייר דק (נייר מפיות או טישיו) בצבע צהוב/כתום מצד אחד של הגלילים. מסדרים על משטח קשיח (קרטון, קאפה וכו') 8 מלבנים מבד או נייר צבעוני זה ליד זה במרווחים שווים, ומדביקים אותם למשטח. מצטיידים בהפתעות קטנות כמו סביבונים, מטבעות שוקולד, סוכריות ואפילו פתקי אהבה משמחים. מכניסים לתוך כל "להבה" הפתעה אחת, ובעזרת דבק חם מצמידים את הלהבות למשטח. מוסיפים מספרים על הנרות ואז בכל יום הילדים מנקבים את הלהבות בעזרת דחיפה קלה עם האצבע ומגלים את ההפתעות. מניסיון, זה כיף לא נורמלי לכולם!
טיגון לביבות בשטח
עם כל הכבוד לסופגניות שכולם מדברים עליהן כל הזמן, המלכות של החג מבחינתי הן בכלל הלביבות. כאילו, אם כבר מכניסים לתוך הגוף כל כך הרבה שמן אז שיהיה שווה את זה, והלביבות בהחלט שוות את זה. למרות שחנוכה יוצא בחורף, אנחנו בכל זאת בישראל ואין באמת סיבה להסתגר בבית. מה יותר כיף מגיחה קטנה לטבע באמצע היום? אני אגיד לכם מה - לצאת לטבע ולאכול לביבות!
איך עושים? מכינים מראש את התערובת ואורזים אותה היטב. מצטיידים במחבת, שמן, כירה חשמלית או גזייה וכמובן במאכלים נוספים שיהיה כיף לנשנש יחד עם הלביבות. מוצאים מקום נעים בטבע, מתיישבים, מלבבים לביבות ומטגנים במחבת. הכי מומלץ להשמין עוד קצת ולאכול את הלביבות יחד עם שמנת. יאמי!
משחק טפטופי נרות
תמיד אהבתי טפטופי נרות. אני זוכרת שבתור ילדה, המעבר ממצב הצבירה המוצק לנוזל ושוב למוצק, נראה לי כמו קסם מהפנט ולא יכולתי להפסיק לטפטף. היו לי חברים שלקחו את העסק הזה רחוק ויוצרו הרים של טפטופי נרות, זה היה מאוד משעשע. אני מודה, אני עדיין נהנית מהפעילות הזו שמרגישה לי כמו סוג של תרפיה. הפעם חשבתי איך לשדרג קצת את העניין, ויצאה מזה פעילות מהנה שמשלבת גם יצירה וגם משחק - טפטופי נרות שהופכים למשחק זיכרון עם ציורים מדליקים. (שימו לב - הצעירים שבחבורה יזדקקו לליווי והשגחה של מבוגר).
איך עושים? משרטטים על דף לבן צורות שונות (כל צורה - פעמיים) ו"צובעים" אותן בעזרת טפטופי הנרות - פשוט מטפטפים מעל הצורה נר בצבע הרצוי. הטפטופים יצאו מהקווים אבל זה בסדר גמור, כי אחרי שהם מתקררים ומתקשים גוזרים בזהירות לפי השרטוט, ומדביקים את הצורות שהתקבלו על כרטיסים. בגלל שיצרנו כל צורה פעמיים, נוצרו לנו זוגות, והנה קיבלנו משחק זיכרון על טהרת נרות החנוכה.
קישוט סופגניות
טוב, אי אפשר באמת לוותר על חברותינו משכבר הימים - הסופגניות. מאז שגיליתי את הקונספט של קישוט הסופגניות העצמאי, כל הסופגניות המפונפנות במאפיות הרבה פחות עושות לי את זה. לקשט את הסופגניות לבד זה הכי כיף! זה כמו לצייר, רק עם מלא סוכר. יש מלא מקום ליצירתיות והשתוללות עם הקישוטים השונים, והכי חשוב - זה יוצא ממש טעים! (אבל לא יותר מלביבות, כן?).
איך עושים? רוכשים סופגניות ללא מילוי, לא ממש משנה מאיפה אבל חשוב שיהיו טריות. מכינים מבחר אפשרויות לקישוט - אנחנו הלכנו על שוקולד מומס עם קצת שמנת מתוקה, סוכריות מכל מיני סוגים, שבבי קוקוס ואגוזים. יושבים יחד ליד השולחן ומכאן והלאה השמיים הם הגבול. פשוט משתוללים עם כל השומן טרנס והצבע מאכל ומקבלים סופגניות מרהיבות. אזהרה - מדובר בפעילות מלכלכת למדי, אבל זה שווה את המחיר.
ספרו לי בתגובות מי הפייבוריטית שלכם - סופגניה או לביבה? ובכלל אשמח לשמוע מה דעתכם על הפעילויות. שיהיה חנוכה שמח עם הרבה אור בלב!
Comments