© טרונצ'ו

נעים להכיר!

אני תמר, אמא לשלושה מתוקים

שאוהבים לשחק, ליצור, להשתולל

וגם לעייף את ההורים שלהם.

טרונצ'ו זה המקום שבו אני לומדת

יחד אתכם איך ליהנות מההורות

למרות השגרה השוחקת.

הצטרפו אליי וניהנה ביחד!

לוח מודעות לילדים

July 26, 2017

כבר סיפרתי כאן שצמד המילים "החופש הגדול" תמיד גרם לי להתרגשות, גם הרבה אחרי שסיימתי את חוק חינוך חובה ונהייתי אמא. איכשהו השנה החופש הזה קצת גדול עליי - עומס בעבודה, משימות שלא נגמרות, פרויקטים שצריך לסיים, שינויים שעומדים בפתח, מחלות קיץ מזוויעות והחום הזה, אוי, מה יהיה עם החום הנורא זה?! השילוב המטורף של כל הדברים האלה גורם לי קצת להשתבלל ולא לרצות להוציא את האף שלי להישרף בשמש. אז אנחנו מבלים הרבה בבית, לפעמים זה כיף ומרגיע, לפעמים זה מחרפן ומוציא אותי מהכלים, אבל בסך הכל זה לא רע. היום אשתף אתכם בפעילות קלילה ונעימה שכל כך פשוט וכיף לעשות בבית עם הילדים, בלי להתאמץ או להשקיע יותר מדי.

 

לפני שנתחיל, אני רק מזכירה שאני מעלה רעיונות נוספים לפעילויות בחופש ברשתות החברתיות במסגרת פרויקט הקיץ של טרונצ'ו - "חופש גדול- כסף קטן", וכדי להצליח לעקוב אחרי הכל אני ממש ממליצה לכם להירשם לבלוג ולקבל גישה לעמוד הסודי בו אני מעדכנת על כל הפעילויות ומחלקת לכם הטבות והפתעות.

 

 

כשהייתי ילדה קיבלתי ספר יצירה שהיה בו רעיון שנראה לי אז מהפכני - תליית מודעות עם אטבים על חוט. כל לוחות המודעות שהכרתי עד אז היו משעם או ממתכת, אבל לתלות ככה מודעות באוויר כמו כביסה? הברקה של ממש! אז קשרתי איזשהו חוט בין שני צידי השולחן שלי ובמשך שנים הייתי תולה עליו מודעות עם אטבים. היום לוחות מודעות כאלה הם כבר בגדר קלאסיקה, ולכן אני לא מחדשת פה יותר מדי, אבל קלאסיקה לא סתם נהיית כזו - זה בגלל שהיא באמת טובה! ובאמת, עם כמה שהפעילות הזו נראתה לי בנאלית בהתחלה, תוך כדי היצירה עם הילדים הבנתי שיש דברים שאי אפשר לעבור את הילדות בלי לעשות אותם, ולוח המודעות הזה מצטרף לרשימה.

 

 

אז מה צריך?

חתיכת קרטון

פיסת בד (קצת יותר גדולה מהקרטון)

חוט

אטבי עץ קטנים

מספריים

דבק בדים (אפשר גם להשתמש בדבק רב-תכליתי או אפילו בדבק פלסטי)

דבק חם

 

 

מה עושים?

 

מכינים את המסגרת: בוחרים חתיכת קרטון בגודל הרצוי (אנחנו השתמשנו בקרטון קצת יותר גדול מדף A4) וגוזרים בתוכו מלבן כך שנשארת רק מסגרת. גוזרים מהבד מסגרת בגודל הקרטון בתוספת שני ס"מ מבחוץ ומפנים.

 

 

מניחים את מסגרת הקרטון על הצד ההפוך של הבד. בחלק הפנימי גוזרים חריצים קטנים מהפינות של מסגרת הבד אל עבר הפינות הפנימיות של מסגרת הקרטון. מורחים דבק ומקפלים את הבד על הקרטון.

 

 

בחלק החיצוני גוזרים את הפינות כך שיהיה נוח לקפל אותן אחר כך בלי שתישאר תוספת בד (אין צורך להקפיד שהגזירה תהיה ישרה מדי כי גם ככה לא ייראו אחר כך את החלקים האלה). מורחים שוב דבק ומקפלים את הבד על הקרטון כך שמהצד השני מתקבלת מסגרת צבעונית וחלקה.

 

 

גוזרים חתיכות מהחוט ומדביקים אותן על הצד האחורי של המסגרת בסידור הרצוי בעזרת דבק חם. חשוב שהחוטים יהיו מתוחים היטב ולכן מומלץ להדביק קודם כל קצה אחד ורק כשהדבק מתייבש למתוח את החוט ולהדביק גם את הקצה השני.

 

 

הלוח מוכן! כל מה שנשאר לעשות עכשיו זה לתלות בעזרת האטבים פתקים, תמונות וכל מה שרוצים. אפשר לתלות את הלוח על הקיר, להניח על מדף או פשוט להעביר אותו ממקום למקום מתי שמתחשק.

 

  

רגע לפני שאני מסיימת את הפוסט, אני חייבת להוריד מהלב את המשקל שיושב עליו מאז סוף השבוע הקשה שעבר עלינו. הטרגדיות האחרונות מעציבות אותי ברמות שמקשות עליי לתפקד ואני מעריכה שאתם מזדהים איתי בתחושות האלה. הדבר היחיד שמצליח להוציא אותי מזה אלה הילדים. נכון, זה לא שכל הזמן כיף לי איתם ויש הרבה רגעים של לחץ ועצבים, אבל ההתעסקות עם התום והטוהר של הקטנטנים האלה מחזירה אותי לתקופת הילדות שבה הצרות הכי גדולות היו שלא מרשים לי לצאת החוצה בין שתייים לארבע או שמחייבים אותי להימרח בקרם הגנה מסריח. הזמן עם הילדים גורם לי לחשוב על שטויות כמו לסיים את כל המקלחות כמה שיותר מהר או להכין ארוחת ערב קצת אחרת מזו שאכלנו אתמול ושלשום, ככה שאין לי זמן לחשוב על הדברים הגדולים והקשים, ואולי לפעמים עדיף ככה... כי להיות קטן זה הכי כיף בעולם.
 

לזכר אמיר פרישר גוטמן ז"ל שהיה גיבור בחייו ובמותו והיה גם כוכב על שהערצתי כמו כל שאר הילדות אי אז בניינטיז.

 

 

 

קיץ נעים ובטוח לכולנו!

Please reload

Please reload

שווה לקרוא