© טרונצ'ו

נעים להכיר!

אני תמר, אמא לשלושה מתוקים

שאוהבים לשחק, ליצור, להשתולל

וגם לעייף את ההורים שלהם.

טרונצ'ו זה המקום שבו אני לומדת

יחד אתכם איך ליהנות מההורות

למרות השגרה השוחקת.

הצטרפו אליי וניהנה ביחד!

תחפושות תוצרת בית : עטלף, אינדיאנית ופיראטית

March 15, 2018

עד לא מזמן היה לי חלום להיות טיפוס מתוקתק, אחת כזאת שמתארגנת היטב לפני כל משימה, מנהלת את הזמן כמו שצריך, מסיימת מטלות הרבה לפני הדד-ליין ומסמנת וי על כל הרשימות ביומן. בשנה-שנתיים האחרונות אני מתחילה להשלים עם האופי הדחייני שלי, ואפילו לומדת להעריך את היתרונות שבו. לדוגמה, גיליתי שברגעי לחץ, כשאני ממש עם הגב לקיר, אני עובדת הכי טוב. אני כבר לא מקווה בכל פעם מחדש להספיק לסיים דברים הרבה לפני המועד, אלא מבינה שכל דד-ליין צריך להיות מסומן אצלי ביומן כיום שאין לי אפשרות לקבוע בו דברים אחרים. יש משהו מאוד משחרר בהשלמה עם הצדדים החלשים שלי. כשאני כבר לא מנסה להילחם בעצמי אלא פשוט מקבלת את החולשה על הטוב ועל הרע שבה, אני הרבה יותר רגועה וזה אפילו עוזר להתמודד עם המשימות בקלות רבה יותר.

 

לרוב אני משתדלת לא ליזום לעצמי מטלות מעבר למה שצריך. הרשימה גם ככה בלתי נגמרת וציפוף של הלו"ז זה ממש לא מה שאני מחפשת. אבל פעם בשנה, אני מעמיסה על עצמי חתיכת משימה - לתפור תחפושות לילדים. להכין תחפושות הום-מייד לשלושה ילדים זה ממש סיפור. היה מתבקש שהייתי מתכננת חודשיים מראש, מכינה רשימה מסודרת של כל החומרים שצריך, קונה אותם מבעוד מועד, עובדת כל יום קצת ומסיימת להכין את כל התחפושות שבועיים לפני החג. אבל לא, ברור שלא. בתכלס מה שקרה זה שפשוט לא היה לי זמן לזה! מזל שהילדים כבר גדולים והזכירו לי בעצמם שצריך להתחיל להתכונן. כשהחג הלך והתקרב הבנתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהתחיל להתארגן. במשך כמה ערבים ישבתי וניסיתי להרכיב לעצמי רשימה של מה שצריך לכל תחפושת, יצאתי יום אחד לכמה שעות מהעבודה כדי לקנות את כל מה שצריך ובסופו של דבר, ארבעה ימים לפני יום התחפושות, התחלתי לעבוד. אני מודה שבהתחלה לא היה לי חשק וכוח לזה, אבל ברגע שהתחלתי ממש ליצור עם הידיים, נהניתי מכל רגע. בסופו של דבר לא ישנתי שלושה לילות כדי לסיים את הכל, אבל השנה כבר הייתי מוכנה לזה, כי כמו שאמרתי - אני פשוט יודעת שאני כזאת. התגובות של הילדים בבוקר היו שוות את כל המאמץ, היזע, המחסור בשעות שינה והדבק שלא ירד מהידיים. הם פשוט היו מאושרים!

 

 

כמה שנים טובות של תפירת תחפושות לימדו אותי לקצר תהליכים. השלב החשוב מכל הוא כמובן בחירת התחפושת. אם כשהילדים היו קטנים וחסרי יכולת בחירה, יכולתי פשוט להחליט בעצמי למה הם מתחפשים, היום כמובן שלכל אחד יש דעה משלו ואני צריכה להתיישר לפיה. לשמחתי הצלחתי להנחיל להם את ההערכה לעבודת היד ועדיין לא יצא שהם ביקשו תחפושת קנויה, אבל משנה לשנה ההחלטה נעשית קשה יותר. הם יודעים שאי אפשר להתפרע לגמרי ושאני לא מוכנה לתפור כל דבר, ולכן אחרי משא ומתן ממושך אנחנו מגיעים להחלטה סופית. בשלב זה אנחנו ממשיכים לשיטוט פינטרסטי לקבלת השראה. לרוב אני מרכיבה את התחפושת השלמה מרעיונות שונים שאני מקבצת ומחברת. עם הזמן גם למדתי להכין בעצמי גזרות לבגדים, ולכן אני לא מחפשת הדרכה לתחפושת קומפלט, אלא רק לפריטים שאין לי זמן/כוח/ידע לתכנן בעצמי. אני גם משתדלת שהכל יהיה קל ליישום ולא בוחרת בפרויקטים שאפתניים מדי (אם כי מדי פעם מתפלק לי, כמו למשל בתחפושת הפיל שנה שעברה). ולבסוף, למדתי להיעזר גם בפריטים קנויים. לא, זו לא תהיה שמלת אלזה מבד ניילוני וגם לא אוזני מינימאוס תוצרת סין. אם אני קונה אביזרים לתחפושות, הם יהיו כאלה שישתלבו באלגנטיות עם התחפושת התפורה, או שהם יהיו בכלל פריטים שאפשר ללבוש כל השנה, אבל לתחפושת הספציפית הם גם נותנים את הטאץ' הסופי.

 

כדי שיהיה ברור יותר איך בדיוק עבדתי, וגם כדי לתת השראה להורים שאוהבים ליצור תחפושות בעצמם או לכאלה שרוצים להתנסות בזה לראשונה, אסביר על תהליך הכנת התחפושות של הילדים שלי השנה - ממה התחפושת מורכבת, איך הכנתי כל חלק שלה ואילו פריטים רכשתי להשלמה. אני יותר מאשמח לענות על כל שאלה, אז לא להתבייש - אם משהו לא ברור, כתבו לי בתגובות.

 

תחפושת מס' 1: עטלף

 

אני מודה שבהתחלה חשבתי שהתחפושת הזו תצא לא משהו. חיפשתי רעיונות לשדרוגים מעבר לקפוצ'ון עם כנפיים ואוזניים כדי שיהיה קצת יותר מעניין ומושקע, אבל הילד הכריז שהוא רוצה תחפושת של עטלף שחור פשוט. בסופו של דבר יצאה תחפושת מתוקה לאללה. נכון שהיא מינימליסטית, אבל הילד היה מרוצה עד הגג, וגם אני לא התאכזבתי.

 

 

רשימת ציוד:

 קפוצ'ון שחור, מכנסיים שחורים, אריג כותנה שחור, משטח לבד קשיח, פיסת לבד שחור, פיסת לבד אפור, חוט תפירה שחור, צבע אקריליק שחור, מכחול, מכונת תפירה, מספריים, דבק בדים.

 

איך מכינים:

1. גוזרים מהלבד הקשיח את צורת הכנפיים בהתאם לגודל הקפוצ'ון, ומעתיקים את הצורה פעם נוספת על הלבד הלבן, ו-4 פעמים על הבד השחור. (לכל כנף - חתיכה אחת של לבד ושתי חתיכות של הבד השחור). מניחים את החלקים בשתי קבוצות: חלק שחור, מעליו עוד חלק שחור ומעליהם את החלק הלבן.

2. תופרים את שלוש השכבות יחד ומשאירים פתח של כ-15 ס"מ.

3. הופכים את הכנף דרך הפתח, מקפלים את שולי הבד שנותרו פנימה ותופרים בחוט שחור סביב כל הכנף. מציירים עם צבע אקריליק שחור קווים מהשפיצים של הכנפיים עד למקום החיבור של הכנף לבית השחי, וממתינים לייבוש.

4. מחברים את הכנפיים לחלק האחורי של הקפוצ'ון בעזרת דבק בדים (כדאי להשתמש בהרבה דבק). מכינים אוזניים מלבד לפי ההדרכה הזו (אני הדבקתי ולא תפרתי) ומדביקים את האוזניים לכובע של הקפוצ'ון.

 

מה נשאר לעשות:

ללבוש מכנסיים שחורים, ללבוש את התחפושת ולנעול נעליים שחורות. קלללל.

 

 

 

 

תחפושת מס' 2: אינדיאנית

 

תחפושת קנויה של אינדיאנית נראית די טוב בדרך כלל, ולכן היה חשוב לי שיהיה משהו מיוחד בתחפושת הזו, איזשהו ערך מוסף. מצאתי מענה לצורך הזה בנעליים מתוקות בטירוף והכי אינדיאניות שיש, שהזמנתי במבצע מהחנות האהובה עלי - vetbaudet. כמובן שהן ממשיכות איתנו לכל השנה, ולכן לא היה אכפת לי להשקיע 100 ש"ח בנעליים שישמשו לתחפושת אבל גם ליום-יום. בהתחלה קניתי גם כל מיני קשקושים כדי להכין מהם קישוט לשיער, אבל בסוף מצאתי אביזר ממש חמוד שהשלים את התמונה כמו שצריך.

 

 

רשימת ציוד:

 

בד זמש בצבע חום בהיר, סרט רקום, נעלי זמש, אביזר אינדיאני לשיער, מכונת תפירה, חוט  תפירה חום בהיר, מספריים, דבק בדים.

 

איך מכינים:

1. משרטטים גזרה לפי שמלה קיימת - חלק קדמי (ללא השרוולים), חלק אחורי (זהה לקדמי רק עם פתח עליון סגור יותר), ושרוולים (הכי קל לקפל את הבד לשניים, להעתיק את גזרת השרוול, לגזור ולפתוח את הקיפול). את החלק התחתון של השמלה גוזרים בצורת משולש.

2. מצמידים את שני חלקי השמלה כך שהצד ההפוך של הבד כלפי חוץ, ותופרים את החיבור בכתפיים. מחברים בסיכות את השרוולים לחיבור שלהם עם השמלה ותופרים יחד (יש כאן הסבר מצוין איך לעשות זאת).

3. תופרים משני צדי השמלה - מקצה השרוול עד תחתית השמלה.

4. הופכים את השמלה וגוזרים רצועות צרות בחלק התחתון שלה. מדביקים סרט רקום בפתח השמלה ובתחתיתה.

 

 

מה נשאר לעשות:

ללבוש את השמלה, לקלוע שתי צמות, לשים את האביזר עם הנוצות על הראש, לצייר שני פסים על כל לחי ולנעול נעליים.

 

 

 

תחפושת מס' 3: פיראטית

 

עם הקטנטונת שלי עוד הצלחתי להחליט בעצמי למה היא מתחפשת, שמצד אחד זה כיף לאללה, אבל מצד שני קצת מבלבל, כי האפשרויות פשוט אינסופיות. אני לא יודעת איך קיבלתי בסוף את ההחלטה, אבל פתאום הייתה לי מין הברקה - פיראטית! כל כך מתאים ליצורה השובבה הזאת. הרעיונות שמצאתי בפינטרסט היו כל כך רבים ושונים, אבל בסוף הצלחתי להרכיב תחפושת קלילה ומצחיקה שכללה כובע שודדים עם גולגולת, וסט אדום עם תוכי על הכתף וחרב שהחזיקה מעמד משהו כמו 3 דקות עד שהילדה שברה אותה. חולצת מלמלה מהממת ומגפיים בצבע מטאלי שהזמנתי מנקסט (והגיעו יום לפני פורים!) הקפיצו את התחפושת וכמובן גם הקלו עלי את העבודה.

 

 

 

רשימת ציוד:

בד כותנה אדום, חוט תפירה לבן, פיסות לבד צבעוניות (אדום, צהוב, ירוק, שחור ולבן), דבק בדים, מספריים, לבד שחוק קשיח, בריסטול, צבע אקריליק לבן, מכחול, חולצה, טיץ שחור, מגפיים.

 

איך מכינים:

1. גוזרים שלושה חלקים מהבד האדום - חלק אחורי, ושני חלקים קדמיים (מומלץ להיעזר בחולצה קיימת כדי להתאים את המידה).

2. מניחים את החלקים לפי האיור כשהחלק ההפוך של הבד כלפי חוץ ותופרים את החיבורים בכתפיים ובצדדים.

3. הופכים את הוסט ותופרים מכפלות.

4. גוזרים מהלבד השחור שני חלקים שירכיבו את הכובע, ועל אחד מהם מציירים גולגולת עם צבע אקריליק לבן. מכינים מהבריסטול רצועה וארוכה וסוגרים אותה לכתר שיתאים לגודל הראש.

5. עם דבק הבדים מדביקים את שני החלקים לכתר, ואת הקצוות שלהם מדביקים זה לזה.

מכינים תוכי מהלבד הצבעוני לפי ההדרכה הזאת (אפשר לתפור, אני העדפתי לעשות קיצור דרך ולהדביק). את התוכי המוכן מדביקים לכתף של הווסט.

 

מה נשאר לעשות:
לובשים טיץ שחור, חולצה לבנה ואת הוסט. נועלים מגפיים וחובשים את הכובע.

 

 

 (הנה ההוכחה שהייתה גם חרב בהתחלה. אבל כבר אפשר לראות שהיא במצב גסיסה מתקדם)

 

האמת? הדבר הכי קשה בכל התהליך הזה היה לצלם את שלישיית המוסקטרים. נראה לי שההתחפשות גרמה להם להיות נמרצים כפליים, ואני, שכבר הייתי באפיסת כוחות השלב הזה, כמעט ולא הצלחתי לתפוס אותם לתמונה נורמלית. טוב, כתבתי מספיק. עכשיו ממש מעניין אותי לשמוע מה דעתכם... אשמח שתכתבו לי בתגובות :)

  .

למה לא כל יום פורים?

Please reload