טרונצ'ו

בגדול, אפשר לחלק את ההורים בעולם לשני סוגים: אלה שמחפשים למלא את החופשות עם הילדים באטרקציות מיוחדות, ואלה שמתחלחלים ממקומות המוניים ומעדיפים להישאר בבית בלי לעשות כלום. אני מהסוג השני. תנו לי יום של מריבות, בלגן ושעמום בבית, רק לא לבלות בתורים בלתי נגמרים ביחד עם כל המדינה. רק לא לחכות חצי יום בפקקים ובסוף להגיע לאיזה מקום מפוצץ בהורים וילדים נואשים. רק לא להגיע לרגע שהילדים צריכים פיפי ולכי תחפשי עכשיו איזה שירותים ציבוריים מצחינים לקחת אותם אליהם. העניין הוא, שעד שאני לוקח

חנוכה הוא חג שכולם אוהבים, מהסיבה הפשוטה שפשוט אין מה לשנוא בו. אין מה להכין לקראת החג, אין לחץ של ניקיונות ובישולים ואין יותר מדי התעסקויות. מדליקים נרות, נפגשים עם המשפחה, מבלים עם הילדים, אוכלים מלא דברים משמינים... בקיצור, חג כלבבי! נכון שהילדים בחופש ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם המשימה הבלתי אפשרית של סידור הלו"ז, אבל יאללה, שאלה יהיו הצרות שלנו. אבל מה בכל זאת עושים עם הילדים? אני פחות מתחברת למופעי הילדים הגרנדיוזיים, ובכלל לפעילויות הומות אדם שדורשות עמידה מ

אחד הפוסטים שהכי נהניתי לכתוב כאן בבלוג הוא פוסט ההמלצה לטיול עם ילדים בירושלים. היה לי כיף לטייל עם הילדים בעיר שלנו, לצלם, לערוך, לכתוב, ובעיקר ליהנות מהתגובות החמות והמפרגנות שלכם על הפוסט. בעקבות הבקשות להמלצות נוספות החלטתי לכתוב סדרת פוסטים שבה אמליץ בכל פעם על טיול באזור אחר של העיר. אבל יש כל כך הרבה מה לראות בירושלים! על מה הכי כדאי להמליץ? החלטתי על כמה קווים מנחים בבחירות שלי. קודם כל, אני ממליצה רק על מקומות שהכניסה אליהם חופשית. מדי פעם אני מספרת גם על אפשרויות ל

הסתיו הזה שממש לא משמח אותי (רוצים לחייך קצת למרות הסתיו? בואו לכאן) גורם לי לחזור חודש וחצי אחורה בזמן ולהיזכר במסיבת סוף הקיץ שלנו. האמצעית שלי נולדה בסוף אוגוסט ככה שבכל שנה יש לנו הזדמנות נהדרת לחגוג לה יום הולדת יחד עם הפרידה מהקיץ. הבעיה היא שמדובר בתקופה עמוסה שכוללת טיולים, חופשות וגם התארגנות לשנת הלימודים החדשה, ככה שאין יותר מדי זמן להשקיע בהכנות מטורפות. אני דווקא שמחה שיש משהו שמגביל אותי כי אני לא אוהבת השקעות יתר במסיבות יום הולדת. היום שבו כל אחד מהילדים שלי נ

מודה, ראש השנה ויום כיפור הם לא חגים שאני זורמת איתם. אני אוהבת את תחושת ההתחדשות והחגיגיות המיוחדת שבאוויר, אבל כבד לי. אחרי שיום כיפור עובר אני נושמת סוף סוף לרווחה - הנה חג שמח מגיע אלינו. חג סוכות - איזה חג! הריח של הסוכה, עבודת הכפיים, הצבעוניות, הישיבה בצל הסוכה... אני ממש אוהבת את כל זה. כנראה שהילדים שלי גם די בעניין של החג הזה כי שבועות לפני הם כבר מתחילים לתכנן את הקישוטים לסוכה. בערב יום כיפור הם פתחו פינת יצירה שלא תבייש אף גן ילדים ותקתקו קישוטים צבעוניים. הם כבר

בית ספר. אני חושבת, באמת ובתמים, שמדובר בצמד המילים היפה ביותר בשפה העברית. מה יותר נפלא מבית גדול מלא בספרים שילדות וילדים זורמים אליו כדי ללמוד, לחקור ולגלות? טוב, אני יודעת שהתיאור הזה מנותק לגמרי מהמציאות ואצל רובנו האסוציאציות המוכרות למושג "בית ספר" הן לא ממש חיוביות. אבל אם נתנתק לרגע מכל המשמעויות שמתעוררות בנו לגבי בית הספר, ונחשוב על המילים האלה בצורה נקייה, מדובר בקסם של ממש. אני רוצה לחלום ולהאמין שיום יבוא ובתי הספר באמת יהיו מין מקום מופלא שכזה. נו, הלוואי... ל

מודה, לא קלטתי שהקיץ נגמר, זה בא לי לגמרי בהפתעה. פעם דווקא אהבתי את החורף ואת ההסתגרות בבית החמים כשבחוץ קרררר, אבל מאז שאני אמא, ממש אין לי כוח לכל השכבות המסורבלות, למחלות ולשעות החושך המרובות. מעדיפה את הקיץ, את הקלילות ואת החופש. אז כן, הגעתי לסתיו ממש לא מוכנה! ובכל זאת, ריח הגשם הראשון יחד עם מרק מהביל או שוקו חם מתחת לשמיכה לגמרי עושים לי את זה. כדי לקדם את בוא הסתיו הכנתי דף צביעה שיעזור לנו להכניס קצת צבעוניות לעונה האפרורית הזו. מוזמנים להוריד ולהדפיס גם לעצמכם, ככ