טרונצ'ו

בגדול, אפשר לחלק את ההורים בעולם לשני סוגים: אלה שמחפשים למלא את החופשות עם הילדים באטרקציות מיוחדות, ואלה שמתחלחלים ממקומות המוניים ומעדיפים להישאר בבית בלי לעשות כלום. אני מהסוג השני. תנו לי יום של מריבות, בלגן ושעמום בבית, רק לא לבלות בתורים בלתי נגמרים ביחד עם כל המדינה. רק לא לחכות חצי יום בפקקים ובסוף להגיע לאיזה מקום מפוצץ בהורים וילדים נואשים. רק לא להגיע לרגע שהילדים צריכים פיפי ולכי תחפשי עכשיו איזה שירותים ציבוריים מצחינים לקחת אותם אליהם. העניין הוא, שעד שאני לוקח

בסך הכל אני מסמפטת את ט"ו בשבט. רגע לפני הטרפת של פורים, נחמד שיש חג בלתי מחייב, חביב כזה, בלי יותר מדי פוזות. אני גם אוהבת את הרעיון של ט"ו בשבט - אחרי תקופה ארוכה של קור והסתגרות בבית הגיע הזמן לצאת החוצה, לנשום את האוויר הנקי של אחרי הגשמים וליהנות מכל הטוב שיש לטבע להציע. גם המנהגים של החג די נחמדים - נטיעות, אכילת פירות, חלוקת תעודות בבית הספר... טוב, בעצם זה החלק הפחות נחמד של היום הזה. אבל בסך הכל אין לי תלונות (כמו שיש לי בדרך כלל). שנה שעברה התחברתי בעיקר למנהג של אכ

חנוכה הוא חג שכולם אוהבים, מהסיבה הפשוטה שפשוט אין מה לשנוא בו. אין מה להכין לקראת החג, אין לחץ של ניקיונות ובישולים ואין יותר מדי התעסקויות. מדליקים נרות, נפגשים עם המשפחה, מבלים עם הילדים, אוכלים מלא דברים משמינים... בקיצור, חג כלבבי! נכון שהילדים בחופש ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו מתמודדים עם המשימה הבלתי אפשרית של סידור הלו"ז, אבל יאללה, שאלה יהיו הצרות שלנו. אבל מה בכל זאת עושים עם הילדים? אני פחות מתחברת למופעי הילדים הגרנדיוזיים, ובכלל לפעילויות הומות אדם שדורשות עמידה מ

אחד הפוסטים שהכי נהניתי לכתוב כאן בבלוג הוא פוסט ההמלצה לטיול עם ילדים בירושלים. היה לי כיף לטייל עם הילדים בעיר שלנו, לצלם, לערוך, לכתוב, ובעיקר ליהנות מהתגובות החמות והמפרגנות שלכם על הפוסט. בעקבות הבקשות להמלצות נוספות החלטתי לכתוב סדרת פוסטים שבה אמליץ בכל פעם על טיול באזור אחר של העיר. אבל יש כל כך הרבה מה לראות בירושלים! על מה הכי כדאי להמליץ? החלטתי על כמה קווים מנחים בבחירות שלי. קודם כל, אני ממליצה רק על מקומות שהכניסה אליהם חופשית. מדי פעם אני מספרת גם על אפשרויות ל

הסתיו הזה שממש לא משמח אותי (רוצים לחייך קצת למרות הסתיו? בואו לכאן) גורם לי לחזור חודש וחצי אחורה בזמן ולהיזכר במסיבת סוף הקיץ שלנו. האמצעית שלי נולדה בסוף אוגוסט ככה שבכל שנה יש לנו הזדמנות נהדרת לחגוג לה יום הולדת יחד עם הפרידה מהקיץ. הבעיה היא שמדובר בתקופה עמוסה שכוללת טיולים, חופשות וגם התארגנות לשנת הלימודים החדשה, ככה שאין יותר מדי זמן להשקיע בהכנות מטורפות. אני דווקא שמחה שיש משהו שמגביל אותי כי אני לא אוהבת השקעות יתר במסיבות יום הולדת. היום שבו כל אחד מהילדים שלי נ

מודה, ראש השנה ויום כיפור הם לא חגים שאני זורמת איתם. אני אוהבת את תחושת ההתחדשות והחגיגיות המיוחדת שבאוויר, אבל כבד לי. אחרי שיום כיפור עובר אני נושמת סוף סוף לרווחה - הנה חג שמח מגיע אלינו. חג סוכות - איזה חג! הריח של הסוכה, עבודת הכפיים, הצבעוניות, הישיבה בצל הסוכה... אני ממש אוהבת את כל זה. כנראה שהילדים שלי גם די בעניין של החג הזה כי שבועות לפני הם כבר מתחילים לתכנן את הקישוטים לסוכה. בערב יום כיפור הם פתחו פינת יצירה שלא תבייש אף גן ילדים ותקתקו קישוטים צבעוניים. הם כבר

זהו, הרגע שממנו כולנו חששנו הגיע - החופש הגדול כאן! אבל רגע, זה בעצם אומר ש...יוהוווו! פרויקט הקיץ "חופש גדול, כסף קטן" יוצא לדרך!!! כל כך הרבה זמן תכננתי וארגנתי והתרגשתי לקראתו, שאני כמעט שמחה שהחופש הגיע ;) ועכשיו ברצינות, בא לכם לעבור את החופש בכיף (עד כמה שאפשר), לא להוציא יותר מדי כסף (עד כמה שניתן) ולתת לילדים שלל הזדמנויות למשחק יצירתי? כי זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות כאן! אם אתם בעניין, זה הזמן להצטרף כמנויים לאתר ולקבל גישה לדף הסודי של האתגר עם כל העדכונים והצ'ו

החופש הגדול עוד רגע כאן, ואל תדאגו, הוא יקבל פה מקום של כבוד. בינתיים אתם מוזמנים להירשם לפרויקט הקיץ של הבלוג, "חופש גדול כסף קטן", בו תקבלו מלא רעיונות לפעילויות עם ילדים עד 30 ש"ח. כל הפרטים מחכים לכם כאן. אבל רגע לפני שהחופש מגיע אני חייבת לספר לכם על אתגר זיכרונות ילדות שלקחתי על עצמי לפני כשלושה חודשים במטרה לסיים אותו עד החופש הגדול. תקציר הפרקים הקודמים: לפני כמה חודשים כתבתי פוסט ובו 50 דרכים ליצור זיכרונות ילדות מאושרים. הפוסט זכה להרבה תגובות חמות ושיתופים, ובעקבות

אוי שבועות, שבועות... איזה חג נפלא! מאז שאני ילדה אני מאוהבת בחג הזה ובאווירת הקיץ המרעננת שהוא משרה (רגע לפני שמגיע הקיץ האמיתי והחום הבלתי נסבל). הלבן והירוק, הפרחים, הפירות, המים, הטבע, המאכלים הטעימים, באמת שאני לא צריכה יותר מזה בחיים. אפילו מטלה מעצבנת כמו לארגן טנא לגן נראית ממש בסדר כשהיא מגיעה יחד עם שבועות. לכבוד החג המתקרב תכננתי הדרכה של הרגע האחרון להכנת סלים תוצרת בית שהילדים ירגישו איתם חגיגיים ומיוחדים. חשבתי על רעיונות פשוטים יחסית (אחד יותר ואחד פחות, מיד תר

היום ל"ג בעומר! או שזה בכלל מחר... או שבעצם זה בכלל כבר היה שלשום? הצליחו קצת לבלבל אותנו השנה, אה? אבל מתי שזה לא יהיה, כנראה שלא נצליח להתחמק מהחג הזה. נכון שכשהיינו ילדים אהבנו אותו ממש? אני זוכרת איך שבועות רבים לפני התאריך המיוחל כבר היינו אוספים כל פיסת עץ שנקלעה לידינו, ואיך בשלב מסוים כבר הרגשתי שהעיניים שלי מתוכנתות לקלוט כל מה שעשוי מעץ - מקלות, קרשים, עמודי טלפון... מזל שתמיד היה בחבורה את הנורמלי הזה שלא היו לו להבות בעיניים והוא הוריד אותנו מהרעיון לסחוב את הפרגו

אני כל כך אוהבת את יום העצמאות! הקסם של החג שליווה אותי בתור ילדה מסרב להתפוגג ואני מצפה ליום הזה בקוצר רוח גם היום כמבוגרת. כשגרים ליד הר הרצל מרגישים את ההכנות ליום העצמאות כבר חודש לפני כשרואים את החיילים מצטייני הנשיא מגיעים יום יום לחזרות לקראת הטקס החגיגי. ככל שהמועד הולך וקרב אפשר לראות יותר דגלים ברחוב, לשמוע את השירים והזמרים שישתתפו בטקס ואפילו לצפות במופע זיקוקים פרטי בערב שבו נערכת החזרה הגנרלית. הילדים לוקחים כמובן חלק בחגיגה וכבר שבוע שאנחנו לא מפסיקים להתלהב מה

כמעט אף אחד לא אוהב את התקופה הזו שלפני פסח. למרות שהאביב מגיע, הציפורים מצייצות והשמש זורחת, כולם עסוקים בסידורים, ניקיונות, קניית מתנות, מריבות על איפה אוכלים בחג והעסקת הילדים שיוצאים לחופש. אני זוכרת איך בתור ילדה הייתי מתרגשת מהחופשה הארוכה ומחכה לה בקוצר רוח, ואז המציאות טפחה על פניי והבנתי שאני לא ממש הולכת לבלות בזמן הזה אלא לסדר ולנקות. עכשיו כשיש לי בית משלי אני לא מתכוונת לתת לאף אחד להחליט מתי לנקות אותו ואני לא רואה שום סיבה הגיונית לעשות את זה דווקא לפני פסח במק

היום התחיל האביב! מי לא אוהב את האביב? הכול פורח, הקור מפנה את מקומו לשמש המלטפת והימים נהיים ארוכים יותר. נכון, יש גם העניינים האלה של האלרגיות, וזה שאי אפשר לדעת מה ללבוש בבוקר, וכל הטירוף של פסח... אבל הי, זה האביב! יכול להיות שמזג האוויר לא ממש מודע לעניין כי בחוץ די קר וסגרירי, אבל בדיוק בשביל זה אתם מוזמנים לפעילות אביבית שאפשר לעשות דווקא בתוך הבית. אז לא משנה אם השמש זורחת או לא, אנחנו במצב רוח אביבי היום, נכון? :) אתם כבר יודעים שאני הכי אוהבת פעילויות קלילות שאפשר ל

הילדות היא תקופה קסומה, כזו שלא חוזרת על עצמה. כמעט כל אחד יכול להיזכר ברגע מאושר מהילדות שעושה בלב צביטה קטנה של געגוע. כהורים, אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחוו את התקופה הזו כאושר גדול ויצברו זיכרונות מתוקים שילוו אותם כל החיים, אבל פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו עייפים ומסמורטטים, ומעדיפים פשוט להושיב אותם מול איזה מסך כדי לקבל כמה דקות של שקט. העניין הוא, שאנחנו לא חייבים למלא את הימים שלהם בשלל אטרקציות כדי שהם יהיו מאושרים, ואפשר ליצור זיכרונות ילדות מאושרים במעט מאוד מא

בואו נדבר על זה רגע... ט"ו בשבט זה חג מוזר, אם בכלל אפשר לקרוא לו חג. לאף אחד לא ברור יותר מדי מה הקטע שלו ומה בדיוק אמורים לעשות בו. יש כאלה שטוענים שאם אין חופשה בבתי הספר זה בכלל לא נקרא חג, אבל בכל זאת מסתבר שהרבה אנשים אוהבים לחגוג אותו. איך חוגגים? כל אחד בדרכו שלו. יש את המשקיענים שהולכים לנטוע עצים עם רון בלב ואת ביד, יש כאלה שמסתפקים בקניית עציץ חדש ובחלק מהבתים אפילו עורכים סדר ט"ו בשבט ואוכלים מפירות הארץ. רק לגבי הפירות, יש לי בקשה - בואו נפסיק עם הקטע הזה של פירו

השנה התחילה, נכנסנו לסוג של שגרה שכוללת השכמות, השכבות, ארוחות, מקלחות, פיזורים, איסופים, חוגים, סידורים ועבודה כמובן. זה כבר לא הטירוף של החופש הגדול אבל גם אין לנו בדיוק יותר מדי זמן למנוחה. מה גם שהחגים מתקרבים בצעדי ענק והנה עוד תקופה משוגעת שצריך לשרוד. אז בין הקיץ לסתיו, כמו שנאמר בשיר האהוב מפרפר נחמד, ניקח לעצמנו קצת זמן לעצמנו - השבוע בטרונצ'ו תעלה סדרת פוסטים בנושא "זמן אבאמא": פוסט מס' 1 - עשר דרכים להירגע משגרת היומיום פוסט מס' 2 - טיפים וכלים להתארגנות בקלי קלות